איך מתחילים?

השלב המרכזי הוא גיבוש ההחלטה שהמעבר ל- NZמתאים ונכון עבורכם

אנחנו, שמעולם לא ביקרנו פה עשינו קצת חיפוש אחר חבר’ה ישראלים שהקדימו אותנו ושיתפו בחוויותיהם. בעיקר נעזרנו באחות שהיגרה עם משפחתה וברופא שעשה זאת עם משפחתו שלו. קיבלנו מהם המון הכוונה, תמיכה, ועידוד לאורך כל הדרך.

רופאים ב-NZ הם מוצר נדרש, ובכלל זה (ובייחוד) רופאי משפחה המהווים את עיקר כוח העבודה הרפואי במדינה. מאתנו (רופאי משפחה) דרשו גם ניסיון עבודה מוכח של 3 שנים כמומחים.

מה הסיבה לכך? אם כן, מסתבר כי שכר הלימוד ב-NZ הוא מאוד גבוה והסטודנטים לוקחים הלוואות כבדות על מנת לסיים את התואר הארוך. כשמסיימים את לימודי הרפואה הממושכים (ובשונה מהארץ, רק אז נדרשים להחזיר את ההלוואות), אוסטרליה השכנה קורצת הרבה יותר עם משכורות המגיעות לעד פי שלושה מאלו הניתנות ב-NZ.

זו הסיבה שכרגע עדיין קיים מחסור ברופאים אך המגמה עלולה להשתנות היות ובאוסטרליה מסתמנת רוויה במספר המשרות המוצעות לרופאים זרים (פחות קיווים ייפנו לאוסטרליה>>פחות משרות פנויות ב-NZ).

אבל מספיק עם הספקולציות, מה צריך ובאיזה סדר?

חשוב להבין כי התהליך הקצר ביותר (ישנן עוד אפשרויות מבחינת סוג הויזה) מתחלק ל-3, בסדר הבא:

1.      מציאת מקום עבודה.

2.      קבלת רישיון עבודה מהמועצה המדעית ה-NZ (MCNZ) .

3.      קבלת ויזת עבודה.

כל שלב בתהליך נגזר מאלו שלפניו!!

1.      מציאת מקום עבודה ב-NZ

קיימים אתרים רבים ברשת המציעים משרות לרופאים.

3 אתרים אפליקציות לדוגמא (בעיקר כדי להבין את כמות הדרישה לרופאים, הצעות השכר האטרקטיביות, והתנאים המעולים- לקבל תחושה וחשק):
JORA JOB ALERT
SEEK JOBS
INDEED

העניין הוא שפנייה עצמאית למעסיק וניסיון לגלגל את כל התהליך המקצועי באופן עצמאי הוא סיפור מורכב וקשה. לשמחתנו, ב-NZ קיימות חברות השמה אשר דורשות עמלה מהמרפאה/ביה"ח שיעסיקו אתכם.

אנחנו פנינו ל-3 חברות שונות במקביל (רובן לא דורשות בלעדיות) והרושם הסובייקטיבי שלנו בסופו של תהליך היה כי בניו-זילנד מעדיפים לעבוד מול סוכנים מקומיים (ביחס לחברות השמה אוסטרליות).

אנו ממליצים בחום על חברת OCHRE (Luke Baddington), שבמקרה שלנו, היא זו שפתחה לנו את השער ומצאה לאשתי את המשרה המיוחלת. פנינו גם ל-IMR , Radius, ו- medlink. קיימות עוד רבות אחרות.... כנסו ל-google , תבחרו מספר סוכנויות וצרו עמן קשר.

בדיעבד, Luke היה זמין לנו 24/7 עם כל בעיה, שאלה, ומשברון שצצו. קיבלנו ממנו הרבה הכוונה בבחירת המרפאה, ניהול המו"מ, בחירת סביבת המגורים, בי"ס, האצת תהליכים וכיוצ"ב. דרכו גם נחשפנו לראשונה להתנהלות המכבדת ולמנטליות החיובית המקומית.

(**לבקשת פונים רבים כתובת המייל luke@ochrerecruitment.com)

מרגע שיצרנו קשר עם הסוכנויות השונות החלו חילופי מיילים ושיחות skype קצרות. המסר שקיבלנו היה זהה: גשו קודם לעשות את ה-IELTS (מבחן השפה) ואחרי זה תחזרו!

ציון ה-IELTS הנדרש ב-NZ מרופאים הינו יחסית גבוה ולכן ישנם כאלו המתקשים להשיגו (כמוני) והמכשול הזה עלול לעכב את כל התהליך (פירוט על הבחינה- בפוסט נפרד).

לעומת זאת, מרגע שעוברים את הבחינה (ורבים עוברים בקלות ובפעם הראשונה- לא להילחץ) מרימים כוסית יין ומגיע שלב הפניה למעסיקים- "כדור השלג" מקבל דחיפה רצינית ביותר.

בשלב הפנייה למעסיקים תדרשו ע"י הסוכנות לספק 3 מכתבי המלצה מפורטים (מה שאומר שיהיה צורך לשתף את הקולגות/המנהלים בארץ עם כל המשמעויות האפשריות), להגיש קורות חיים, ולספק תעודות דיפלומה ומומחיות (מתורגמות אצל נוטריון- תתחילו להתרגל לבקר אצלו ומסרו לו כי חופשת הסקי הבאה שלו עליכם, שלא יהסס לשדרג את המלון...).

הסוכנות תחל להציף את תיבת המייל שלכם בהצעות עבודה קבועות וזמניות. אין מה לשקול משרות זמניות היות והמועצה המדעית ה-NZ דורשת הצגת חוזה לעבודה קבועה (לפחות שנתיים).

זהו שלב מאוד נחמד – יושבים עם המפות, ויקיפדיה, google ומתחילים לפנטז. השיקול המרכזי ב-NZ לבחירת סביבת מגורים הוא הגן/הבי"ס. אנחנו גם חשבנו שמרפאה בסביבה עירונית תתאים יותר לרופאים שלא מורגלים ברפואה כפרית ותספק אפשרויות עבודה רחבות יותר לזוג רופאים (ראו פוסט נפרד בעניין זה בהמשך).

ברגע שעדכנתם את הסוכנות שמשרה כזו או אחרת באה בחשבון, תתואם לכם שיחת skype מול מנהל/ת המרפאה/מחלקה. ברפואת משפחה, מדובר לרוב בגורם אדמיניסטרטיבי שמנסה לקבוע עם הסטטוס המקצועי והאישי מתאים להגדרות התפקיד – לא מתקיימים דיונים קליניים. דמו זאת לשיחת נימוסין חביבה וקצרה.

השלב הבא זה ראיון skype נוסף. הפעם עם  האדמיניסטרטור + רופא בכיר במרפאה. יש אפשרות שבשיחה זו יעלו נושאים קליניים אך עיקרה של השיחה הוא הניסיון הרפואי שלך, סביבת העבודה שלך, וניסיון לברר את יכולות התקשורת שלך ומודעותך לשירותיות ולפתרון בעיות בינאישיות באופן אדיב ומנומס (גישה פטרנליסטית לא מקובלת ב-NZ). לא מקובל לדבר על שכר אלא אם נשאלים ישירות.

חולפים להם מס' ימים ואז מקבלים הודעה שמעוניינים בכם (תחשבו חיובי) ומצורף חוזה העסקה כולל פירוט שכר. עוברים על החוזה, רושמים הערות ושאלות ומתחיל מו"מ מנומס על השכר, התנאים ותאריך תחילת העבודה בתיווך הסוכנות. כשמגיעים להסכמה- חותמים, סורקים ומחליפים חתימות. לחיים בפעם השנייה!! וברוכים הבאים לנבכי הבירוקרטיה....

2.      קבלת רישיון עבודה מהמועצה המדעית ה-NZ (MCNZ)

תקבלו מהסוכן קובץ מסודר עם טפסים ורשימת הדרישות של המועצה המדעית המקומית.

יכלול בין השאר:

1.      תעודות MD, תעודת מומחיות, פנקס התמחות, רישיון לעסוק ברפואה (תרגומים, תרגומים...)ופירוט הרקע הרפואי שלך.

2.      תוצאת ה-IELTS

3.      צילום דרכון

4.      פרטי המעסיק והחוזה

5.      תעודת היעדר תביעות רפואיות המונפקת במשרד הבריאות בירושלים
      **את התעודה יש להנפיק לא יותר מ-3 חודשים טרם תחילת העבודה.

תוך כ- 3-4 שב' מקבלים את האישור המיוחל. איפה היין?

** צריך לזכור כי עם ההגעה ל-NZ יש להתייצב במשרדי המועצה המדעית עם הניירת המקורית על מנת לקבל אישור זמני לעסוק ברפואה למשך "שנת מבחן".

במהלך השנה הראשונה לעבודתכם אתם נדרשים לעבוד בצמוד לרופא המוכר ע"י המועצה לפקח על עבודתכם. הוא מנפק לאורך השנה 3 חוות דעת שעל פיהן בסיום השנה מונפק לכם רישיון קבע לעסוק ברפואה באופן עצמאי וללא צורך בפיקוח הנ"ל. קיימת מסגרת מפקחת אחרת אך היא חלה על כלל הרופאים במדינה.

3.      קבלת וויזת עבודה 5 שנים

עם קבלת אישור ה-MCNZ הגעתם לשלב האחרון. את בקשת הוויזה שולחים לנציגות משרד ההגירה ה-NZ בבנגקוק (האמון על טיפול בבקשות ויזה מהמזח התיכון, נכון לאוגוסט 2014). היות והדרכונים מצורפים עשינו זאת בעזרת חברת שליחים (FEDEX/DHL). סה"כ לוקח עד 4 שב' ומקבלים את הדרכונים עם הוויזות והמסמכים המקוריים ששלחתם בחזרה. במהלך תקופה זו, אנו עוד נדרשנו לבסס את נישואינו וזוגיותנו בקובץ סריקות נוסף של תמונות, מכתבים ועדויות מרגשות שלקרובים ופקידים תמהים וקואופרטיבים).

המסמכים הנדרשים בשלב זה (רשימה מסורת ומפורטת יש באתר משרד ההגירה ה-NZ והיא מוצמדת לכל טופס בקשה שיישלח לכם ע"י הסוכן):

·         תמונות פספורט

·         אישור תשלום

·         דרכונים

·         אישור בדיקה רפואית אצל רופא מורשה (במקרה שלי הבדיקה של דר' קופלר העלתה ממצא שהוביל לניתוח-   always expect the unexpected… , אך בסוף הכל מסתדר). דאגו להזמין את התור עבור כל בני המשפחה לבדיקת הרופא מבעוד מועד- יש תור ארוך. וכן, זה יקר!

**הבדיקה כוללת ביצוע בדיקות מעבדה וצילום חזה.
**את הבדיקה יש לבצע לא יותר מ-3 חודשים טרם ההגעה ל-NZ.

·         אישור מהמשטרה – תעודת יושר (הבירוקרטיה פה חוגגת- יש לפנות למשטרה לבקשת לשלוח תעודה באנגלית לשגרירות בוולינגטון ואז לפנות לשגרירות בוולינגטון לוודא שהגיע ולבקש בתוספת תשלום שיישלחו לנציגות משרד ההגירה ה-NZ בבנגקוק- דאגו לכך מבעוד מועד).

·         חוזה עבודה חתום ב-NZ (לפחות 30 שעות שבועיות)

·         אישור ה-MCNZ

·         מסמכים ואישורים לבני המשפחה האחרים: אלו המוכיחים נישואים, הורות, מגורים משותפים (מכתב מהבנק, מהמורה/גננת, מחברים, קבלות משותפות, תמונות משפחתיות, וכל מה שעולה על דעתכם היכול להעיד על חיים במסגרת זוגית/משפחתית משותפת- אין לזה סוף, וכדאי לתת לעל זה את הדעת כבר מרגע ההחלטה על המעבר- להעביר תשלומי שכר דירה, חשמל, ארנונה על שם שניכם, לבקש קבלות על רכישת מוצרים על שמכם המשותף, לשמור מכתבים ממשפחה או חברים בחו"ל שנשלחו לשניכם לאותה הכתובת, וכיוצ"ב).

אחרי כחודש מקבלים מייל מאשר ואחרי כיומיים נוספים החבילה עם הדרכונים מגיעה בדואר- זהו!! תפרגנו לעצמכם עם עוד כוסית קטנה...       Cheers !!!

אז למה בכלל לעזוב? ועוד לניו-זילנד?

כשנתיים טרם המעבר ישבנו על הספה בבית והחלטנו שהגיע הזמן לשינוי.

שנינו חשנו שאנחנו חיים בסביבה מאוד מלחיצה, עוסקים במקצועות עם המון אחריות, בשגרת עבודה מטורפת ומגדלים ילדה בבועה שעתידה להתנפץ.

סה"כ חיינו חיים מאוד נוחים, שנינו עם מקצוע מצוין, חשים סיפוק "מהמטופל הבודד" ומרוויחים משכורות לא רעות בכלל, זוכים לעזרה רבה מההורים, מוקפים בחברים וחיים את השגרה הקבועה שנעה בין עבודה לבית, עם מעט מאוד זמן פנוי ואנרגיה להתפתחות אישית, מחוץ לרפואה ולמשפחה.

חברתית, החל לחלחל בנו סוג של ייאוש מהמצב. חוסר האמונה בכוחנו לשנות ולהשפיע על הסובב הוביל אותנו לבחירה באסקפיזם כדרך חיים.

שמורת TONGARIRO

מתוך זה, צמח הרצון לעבור ולחיות בחברה שתספק לנו תחושת בטחון, שלווה ועתיד מבטיח יותר לבתנו.

מקצועית, חיפשנו יעד בתנאים הבאים:

1.      שלא יכפה עלינו תהליך קבלה מורכב שכולל בחינות מקצועיות.

      NZ מגדירה רופאים כמקצוע נדרש, מכירה בתואר הישראלי, אך לא בהתמחות ברפואת משפחה (בשאר התחומים בהחלט מכירה במומחיות)-מה שאומר שעדיין ניתן לעבוד כ-GP כמו רוב רופאי המשפחה במדינה, שלא כמו באוסטרליה שם התנאים נוקשים יותר.

2.       שלא ידרוש שעות עבודה מרובות ויאפשר גמישות בהיקף המשרה (ה-BALANCE בכ"כ מקודש פה בנ"ז, בניגוד לאסכולה האמריקאית, הקנדית והאוסטרלית).

אם נוסיף לכך את עניין ההסתגלות המהירה יותר עבורנו לשפה האנגלית, את היותה של NZ חברה רב-תרבותית וסובלנית לזרים וכן את העובדה שמדובר במדינה מדהימה ביופייה (מטורפים על outdoors, טיולים וטרקים), המקדשת נושאים כמו אקולוגיה וחינוך, הרי שמדובר בבחירה טבעית.

יחד עם זאת, ברור כי החיסרון העיקרי שלה כיעד הינו המרחק הרב מהמשפחה, מהחברים ומישראל, אך בעידן הטכנולוגי של היום העניין הופך קל יותר ולאותו ריחוק מענייניו הבוערים של המזרח התיכון יש לא מעט יתרונות...

 בקיצור, תקענו דגל על המפה וסיכמנו שלמחרת היום נתחיל לבדוק את העניין או ליתר דיוק- לגלגל את "כדור השלג".