רשומות פופולריות

11/21/2014

חוזרים למעגל העבודה- הראיון, המשרה וקצת רשמים...




צעדים ראשונים בדרך חזרה למעגל העבודה.
 ראיון העבודה כ-GP, המשרה, וקצת רשמים...




        בשעה טובה חתמתי על חוזה עבודה עם מרפאה מקומית ב-NZ.

למעשה, התכנון היה שאשתי תתחיל לעבוד עם ההגעה ל-NZ בעוד אני אשאר בבית למשך 4-5 החודשים הראשונים ואדאג לכל ענייני הבית ולהשתלבות של בתנו בבי"ס.

היום, כ-6 שבועות לאחר שנחתנו, חייב לציין שהעניינים רצו עבורנו מהר ובקלות משציפינו:

·        אשתי נקלטה היטב במקום עבודתה (למרות טבילת האש הלא פשוטה- הצורך ללמוד דיסציפלינות חדשות, להתחבר לשפה ולמבטא, וכמובן כל מה שכרוך בהסתגלות למקום וסביבת עבודה חדשה). אתמול כבר נערכה לה פגישת חתך במהלכה נדרשה לתכנן עם צוות המנהלים את התפתחותה המקצועית- להצביע על "נישה" רפואית בה הייתה רוצה להתפתח בעידוד המרפאה.

·        בתנו כבר 6 שבועות בבי"ס. וקליטתה הטובה היא כל מה שיכולנו לייחל לו. אפרט בפוסט נוסף.

·        לפני יומיים נכנסנו לביתנו השכור החדש- הבירוקרטיות הכרוכות אומנם רבות, אך אינן מעיקות. המכולה מישראל הגיעה בשלמותה למעט מפזר חום שהקריב עצמו ומחשב שולחני ששבת ונזקק לתשומת ליבו של "פרמדיק מחשבים" (הנוהל אצל החברה שפנינו אליה הוא שהמעבדה מגיעה אלייך הביתה ב"אמבולנס מחשבים" ולא מזיזים את "החולה" ממקומו).
 

 



ואני...אחרי שרצתי ורצתי באזור, חזרתי לבשל, ביליתי בבי"ס, התנדבתי ללוות שיעורי שחייה, ולהרצות על השפה העברית לזאטוטים.... פשוט הבנתי שהגיעה גם שעתי להשתלב במעגל המקצועי.
















למעשה, הסוכן שלנו ,LUKE (ששמו ופרטיו מפורטים בפוסט קודם), פנה אליי כבר כשהגענו ויידע אותי שיש מס' מרפאות אופציונאליות עבורי ושכדאי שנתחיל לזוז בכיוונן. המרפאות:

1.    מרפאתה של אשתי הזקוקה לרופאים נוספים.

2.    מרפאה אינטגרטיבית המחפשת רופא משפחה קונבנציונאלי.

3.    מרפאה המטפלת בעיקר באוכלוסיית המיעוט המאורי -MAORI  .

המרפאה של אשתי אטרקטיבית בשכר, באפשרויות להתפתחות מקצועית, במיקום, ובקולגה המרשימה (חזרה לתקופת החיזור בפקולטה?!), אך לא רצינו "לשים את כל הביצים בסל אחד" ומה יקרה בזמן חופשות? 2 רופאים חסרים זה נטל לא קטן, ופחדנו שזה יכבול אותנו.

מרפאה אינטגרטיבית כרופא יחיד זו התחלה קשה מאוד במערכת רפואית וציבורית חדשה.

וכך סיכמתי עם LUKE שיסדיר עבורי ראיון ב-"מרפאת המאורים".

 כמי שעבד 3 שנים מרתקות עם אוכלוסייה חרדית בחיפה וברכסים - מפגש עם התרבות המאורית סיקרן אותי מאוד.

המאורים מהווים 15% מאוכלוסיית NZ. רמתם הסוציואקונומית נמוכה. שיעורי ההשכלה והפשע אינם מזהירים. הם חיים בממוצע 10 שנים פחות מהלבנים. שיעור המחלות הקשות והמחלות הכרוניות (רבים סובלים מהשמנת יתר) גדול יותר. תוסיפו לזה הצמדות ירודה לטיפול והרי לכם תמהיל מנצח לצורך בעשייה רפואית קהילתית.

המאורים רואים את בריאותם מבוססת על 4 יסודות : Family, Physical, Mental,Spiritual. הם מאוד רגישים לכבודם, כאשר המשפחה (כבוד עצום לדור הזקנים) והמורשת התרבותית מעל לכל.

לפי הסכמי הפיוס ב-NZ בין המאורים ללבנים סוכם כי כל יוזמה ציבורית מקומית המוקמת לכלל תכלול בתוכה יוזמה זהה המוקמת ומותאמת לצרכי האוכלוסייה המאורית. בכלל זה מרפאות. אם לפשט את זה: על כל מרפאה המוקמת לכלל יש להקים מרפאה ייעודית למאורים. יש מי שמסתכל על זה כעל אי צדק (לכל הפחות). אני בוחר להסתכל על זה כעל עוד רובד אינטגרטיבי, מקדם ושוויוני במדינה המיוחדת הזו.

משיטוטי הרבים במוסכים, במרכולים, בחנויות, ועם הבת- בבי"ס, בפארקים, בבריכות וכיו"ב הרושם שלי לגביהם הינו חד-משמעי: הם מאוד משפחתיים, מלאי שמחה ונחמדים יותר מהאדם הממוצע ב-NZ (והאמינו לי כי זה מאתגר מאוד).


 

LUKE תיאם את הריאיון ושלח לי חומר קריאה על המאורים והגישה הרפואית אליהם ב-NZ.

היו לי כ-10 ימים בהם קראתי, העמקתי על המאורים (עמוד אחד עד הפיהוק ועוד אחד נוסף שיהיה מה שיכסה את הפנים, כל ערב...) ויצאתי לראיון.

**זוגתי ואני התנסינו בשתי צורות ראיון (אינטרנטי ובצורת מפגש) ומכאן הרשמים. אתחיל עם המפגש שלי.

הראיון- מתבצע מול מנהלת המרפאה האדמיניסטרטיבית, רופא בכיר ובמקרה שלי גם הייתה האחות הראשית.

הראיון ערך ברוטו כ-45 דק'. לאחר סיור קצר במרפאה והיכרות עם הצוות התכנסנו לחדר, המכובדים ואני. הראיון מתנהל בגובה העיניים כשיחת חולין.

-         בתחילה היכרות קצרה: ספר על עצמך ועל משפחתך, למה NZ? (זו שאלה שתשאלו גם במכולת- לדעתי הם פשוט אוהבים לשמוע כמה שטוב להם ממשהו נוסף J ), נסיונך הרפואי, סדר יומך כרופא בישראל. הכשרות וכיו"ב.

-         מה אתה יודע על המרפאה? על האוכלוסייה המקומית? על צרכיה?

-         האם בכוונתך להישאר לגור ב-NZ? באזור? (הם למודי נטישות, בכל המרפאות.)

-         באיזו מתכונת תרצה לעבוד? ימים? שעות? צרכים?

-         מה שאיפותיך מבחינה מקצועית? מה תרצה לפתח? תחום מסוים?

-         איתי המפגש כלל בסופו גם את נושא השכר.

 

** לאורך הראיון כולו המראיינים עצמם מרבים לדבר ולשתף בכל הקשור למרפאה. הם מסבירים רבות על ההתנהלות וצרכי המטופלים, על "האני מאמין" של הצוות. הרושם של אשתי ושלי מהראיונות שעברנו היה שעיקר הדגש הוא על ניסיון להתרשם מהאישיות שלך- יכולותייך לתקשר בנעימות ולספק שירות מכבד ויעיל למטופלים. אגב, כל ניסיונותיי להעלות את התכנים המאורים שקראתי לא ממש צלחו...

 

אחרי כחמישה ימים LUKE התקשר ועידכן כי הם מעוניינים. בהמשך נשלח החוזה, בוצעו מס' תיקונים קלים והעניין נחתם לשביעות רצוננו. מרגש! מה עוד ומתוכנן עבורי ביום הראשון לעבודה POWHIRI  - טקס קבלת פנים ייחודי ומסורתי.

 
 


ומה כעת:

 

צפויה תקופת חפיפה של כחודש:

מקבלים מהמרפאה לוח זמנים מפורט לחודש הקרוב הכולל בתוכו מפגשים, הכשרות ועבודה קלינית מודרכת אל מול המטופלים. לכל רופא חדש ב-NZ מוצמד "חונך" העובד במרפאתו- רופא משפחה מומחה בכיר (יש רשימת מוסמכים לעניין, לכן לא כל מרפאה היא אופציה כמקום עבודה התחלתי). הוא רושם 3 חוות דעת מקצועיות במהלך השנה הראשונה לעבודתכם הנשלחות למועצה המדעית ועל סמך זה היא מאשרת קבלת רישיון עבודה קבוע בתום השנה הראשונה לעבודתכם. לאחר מכן אתם רשאים לעבוד שלא תחת "פיקוח".

 

אנקדוטה:

נכון לכתיבת שורות אלו אנו מצויים לפני חופשת הכריסטמס וחופשת הקיץ הגדולה במערכת החינוך. זה אומר חופש בין 17.12-04.02 . אנחנו לבד פה עם הילדה שנינו אמורים לעבוד, מה עושים? בגלל זה למעשה גם רצינו שאתחיל רק בפברואר. הבי"ס עד החופשה מסתיים כל יום ב-15:00 ולא רצינו להשאיר את הבת ל-AFTER SCHOOL למרות שזה אפשרי (עד 18:00 ). לא בשביל זה עברנו לפה.

הדילמה עלתה מול המרפאה והתשובה שקיבלתי היא שאתחיל לעבוד ב-8.12 9:00 עד 14:00 בכל יום עד לתחילת החופשה, אז אצא לחל"ת עד לתחילת פברואר עם שובה של הילדה לבי"ס. פרט לכך שתי המרפאות, של אשתי ושלי (ממוקמות באזורים שונים לגמרי), תיאמו ביניהן את שעות העבודה שלנו כך שבכל יום (למעט יום בודד בשבוע) אחד מאתנו יוכל לאסוף את הילדה מבי"ס ב-15:00.

 

בסיכומו של דבר:

שנינו נעבוד 5 ימים בשבוע : 3 ימים 9:00-17:00 , 2 ימים- חצי יום (במקרה שלי 09:00-13:00).

שבוע עבודה סטנדרטי של רופא משפחה הוא בן 32 שעות.

מורכב מ-8 ססיות של 4 שעות. בכל ססיה 3 שעות פרונטליות ושעה אדמיניסטרטיבית. עובדים רק עם תורים. בכל יום נתון ישנו רופא תורן מהסבב המקבל את הדחופים. יש מרפאות המבקשות גם AFTER HOURS  ותורנויות סופ"ש. הרופא כמובן מתוגמל בהתאם וכן מדובר על פעמים בודדות בשנה.

אצל אשתי קיים נוהל כזה, אצלי לא. אני גם קיבלתי קצבה שנתית לכנסים (שבתאי בן מאיר? אוסטרליה?).

 

לגבי ראיון העבודה של אשתי ב-SKYPE (עוד מהארץ)- מביא את מה שכתבתי בפוסט קודם כדי שלא תתברברו:

"ברגע שעדכנתם את הסוכנות שמשרה כזו או אחרת באה בחשבון, תתואם לכם שיחת skype מול מנהל/ת המרפאה/מחלקה. ברפואת משפחה, מדובר לרוב בגורם אדמיניסטרטיבי שמנסה לקבוע עם הסטטוס המקצועי והאישי מתאים להגדרות התפקיד – לא מתקיימים דיונים קליניים. דמו זאת לשיחת נימוסין חביבה וקצרה.
השלב הבא זה ראיון skype נוסף. הפעם עם  האדמיניסטרטור + רופא בכיר במרפאה. יש אפשרות שבשיחה זו יעלו נושאים קליניים אך עיקרה של השיחה הוא הניסיון הרפואי שלך, סביבת העבודה שלך, וניסיון לברר את יכולות התקשורת שלך ומודעותך לשירותיות ולפתרון בעיות בינאישיות באופן אדיב ומנומס (גישה פטרנליסטית לא מקובלת ב-NZ). לא מקובל לדבר על שכר אלא אם נשאלים ישירות."
 
לגבי השכר עצמו, מעדיף לא לפרט, אך אציין כי משפחה יכולה לחיות ברווחה ממשכורת אחת ולאו דווקא כי היא כ"כ גבוהה (אם מטרתכם להתעשר- עדיף אופציות כמו אוסטרליה/קנדה/ארה"ב אך קחו בחשבון שגרת עבודה שונה המקדשת את החומר והקריירה), אלא בשל עלות המחייה המאוד שפויה פה. מאוד מקובל פה לראות משפחות המתבססות על מפרנס בודד גם אם אינו רופא או לחלופין הורים העובדים שניהם בחלקיות משרה.

 

רשמים וחוויות מהעבודה אביא בהמשך... 
תחזיקו לי אצבעות.

 
**התמונות בפוסט זה- כולן אוטנטיות וצולמו במהלך פרק הזמן הקצר שלנו פה.
מובן שימים גשומים וסוערים זכו לפחות עדנה צילומית, אך בהחלט היו גם כאלו.