ריצת בוקר על שפת האוקיאנוס!

ההחלטה מתקבלת- יוצאים לדרך ויהי מה!!

מחליטים לצאת לדרך... (שימו לב להערות!!)

כן נכון, אז לפני כשלוש שנים התקבלה ההחלטה העקרונית והתחלנו ליזום ולחלק משימות ביננו. נכון לאז, אשתי עבדה בחצי משרה, האנגלית שלה הייתה טובה משלי ואני הייתי די עסוק מקצועית (רופא ומנהל מרפאה צעיר, מרפאה עצמאית בחלק מערבי השבוע, ומדריך בקורס שהחל במתכונת חדשה).

קבענו שהיא תחל עם ה-IELTS ואני "אצטרף" לדרך כחצי שנה מאוחר יותר, בנקודת זמן שנראתה ככזאת שתאפשר לי להשקיע יותר באנגלית וללא הרבה מסיחים אחרים.

אחרי שעברה את ה-IELTS בניסיונה הראשון (התכוננה כ-4 ח' לבחינה, בעיקר סופי שבוע ותרגול עם מורה פרטי כ-10 מפגשים), יצרה אשתי קשר עם מס' סוכנויות ב-NZ וההצעות החלו לזרום.

החלה שגרה קבועה של לפתוח את המייל כל בוקר כשקמים (מה לעשות הפרשי השעות), לעשות גוגל על המקומות השונים מהן נשלחו הצעות העבודה, לעבור על התמונות, האטרקציות, תנאי המשרה, ובעיקר הייתי אומר- לפנטז!

היות ושנינו החזקנו במשרות טובות וניהלנו אורח חיים נוח היה לנו ברור כי לא עוזבים לפני ששנינו מוצאים עבודה שהרי יש לנו המון מה להפסיד והדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לצאת קירחים מכאן ומכאן. לאור זאת, למעשה לא היה מה לדבר על ראיונות וחוזים עד שלא אעבור את ה-IELTS ואדביק את "הפער" שאשתי יצרה.

( **הערתי- צריך להבין כי משפחה יכולה להתפרנס ברווחה ממשרה יחידה של רופא כמפרנס יחיד, אך במידה ומחליטים לחפש משרות לשני ההורים אין טעם לפנות לסוכני השמה לפני ששני בני הזוג עוברים את הבחינה מהסיבה הפשוטה שהיא גוררת חשיפה במקום העבודה ואין טעם שתהיה בשלב מוקדם מדי).

ברגע שפנינו לסוכנים,  נוצר הצורך לדווח למעסיקים (מכתבי המלצה- זוכרים?) והידיעה החלה להתפשט (בהתחלה בין הקולגות ולאחר מכן הגיע הגם למטופלים שלנו עצמם). הודענו למעסיקים שכרגע אין משהו קונקרטי, זו בהחלט שאיפה שאיננו יודעים אם תצא לפועל והבטחנו כי ברגע שתהיה איזושהי התקדמות נדאג לעדכן מבעוד מועד ובהתראה ארוכה ככל שניתן.

אני התחלתי לשבת ולהשקיע באנגלית, אך בהחלט היה קשה לפנות לזה את הזמן והאנרגיות... ניגשתי לבחינה מס' פעמים ולא הצלחתי לעבור. לשמחתי, למרות האכזבות החוזרות, ראיתי מגמה מתמדת של שיפור וגם התחושה האישית (בעיקר עם המעבר ללימוד עם המורה ב-SKYPE) הייתה שהאנגלית והביטחון בשימוש בה הולכים ומשתפרים.

אבל עדיין, לא הצלחתי לעבור והמציאות החלה להעיק. הרגשנו שאנחנו מתחילים לעמוד במקום (אישית הרגשתי שאני "תוקע" את התהליך). אחרי הבחינה הרביעית קיבלתי ביסוס לכך שהבעיה שלי בבחינה היא רק הדיבור (כלומר הביטחון העצמי). קיבלתי 9 בשמיעה, 9 בקריאה, 7.5 בכתיבה ו-7 בדיבור (צריך 7.5). חצי נק' ארורה!!

זו הייתה נקודת מפנה- בידיעה שהדיבור ודאי ישתפר בארץ דוברת אנגלית באופן המהיר ביותר, החלטנו שלא מחכים לי ומתקדמים לשלב הבא! אשתי תעבוד וכלכלית זה בהחלט יספיק, אני אדאג לעניינים השוטפים ואלווה את הילדה בתקופה הראשונה בבי"ס, כשבמקביל אשקיע באנגלית ואעבור את הבחינה ב-NZ. תוך ימים אחדים רצה הגורל והגיעו 2 הצעות עבודה קורצות לאשתי מאזור וולינגטון.

(*הערתי- כרופא מהגר אתה מחויב ב"שנת פיקוח" מקצועית ע"י בכיר מקומי. לא לכל המרפאות יש רופא עם הסמכה כזאת בצוות. בנוסף, ב-NZ רופאי משפחה מבצעים הרבה פרוצדורות שאינן הלחם והחמאה של הרופאים הישראלים ובעיקר כשמדור באזורים מרוחקים. תוסיפו לכך שבמרפאה קטנה סביר שתהיה תלות רבה יותר במידה ותרצו לצאת לחופשה וכן שאנו זקוקים לאזור שיהיה מיושב דיו על מנת לספק לי משרה עתידית והרי לכם כל הסיבות מדוע החלטנו ללכת על אזור עירוני ולא לפנות לאקזוטיקה הפראית והמרוחקת שיש ל-NZ להציע, שלא לדבר על חשש מניתוק מוגזם מדי, צורך בקרבה למרכזי תרבות עם תשתית חינוכית מודרנית לילדה).

שבועיים אחרי זה הרמנו כוסית אחרי חתימת החוזה מול המרפאה וידענו שזה קורה ! אנחנו יוצאים לדרך !!

עדכנו את המעסיק שהייתה חתימה ויש תאריך התחלה- תחילת  10.2014  .

מרגע החתימה הזמן החל לקבל משמעות חדשה. יש דד ליין. המשימות היו רבות:

אשתי התמקדה בקידום הרישום המקצועי- רישיון עבודה, ויזות.

אני התחלתי לארגן נושאים פיננסיים, רכבים, דירה. אפשר לומר שביא התמקדה בלהתחבר ל-NZ ואני בלהתנתק מישראל (לא פשוט כלל). במקביל החלה להיווצר העננה המשפחתית(לא אכנס לזה) וכן המשכתי עם האנגלית ונרשמתי למועד נוסף של ה-IELTS.

בסופו של דבר רצה הגורל ולא ניגשתי לבחינה, והרי לכם סיפור:

כשבוע טרם הבחינה קבענו בדיקות רפואיות אצל דר' קופלר המוכר ע"י ה-NZ לצורכי קבלת ויזות. אני מתנדב להיבדק ראשון (תיק רפואי נקי). מתיישב על המיטה אצבעו על צווארי:

"יש לך גוש !"

"מה, איפה?"

"בצוואר, לא קשה לך לבלוע, לנשום?"

"לא!!! אין לי כלום!!!"

"יש. הנה תרגיש"

"לא מרגיש!"

"תחזור אלי אחרי US וחוות דעת אנדוקרינית (ב. תריס)"

שוב מבואסים, והפעם מלאי חרדה. לפני שבועיים דמיינו טרקים באי הדרומי וכעת אני חזק בקטע של צוואה.

תוך יום US, תוך יומיים FNA- גוש, 4 ס"מ,  דרגת חשד לא נמוכה!

5 ימים מהבדיקה- ניתוח!

יומיים אח"כ, פתולוגיה- שפיר!!!, החלום חזר לחיים!!

אהה נכון, הלך ה-IELTS  !! (קיבינימט- העיקר הבריאות ואיזה כיף לא לגשת למה שהפך להיות מעיק במיוחד).

10 ימים אחרי הניתוח- אנחנו על המטוס להודו, חודש להתאוורר. כפי שתכננו.  RESET לנפש לפני המעבר.

חוזרים לארץ.

 3 שבועות אח"כ IELTS כי אין מה להפסיד- עברתי !!!!

כאלו החיים- כ"כ לא צפויים. העיקר הבריאות ובפרופורציות הנכונות.

(**הערתי- חייב להודות כי נכון להיום מחשיפה קצרה לאנגלית המקומית, ממליץ מאוד לעשות ככל שניתן לעבור את הבחינה בארץ למי שבאמתחתו עוד קורטוב של סבלנות. לא ציינתי, כי כרופא משפחה המועצה המדעית ה-NZ מאפשרת לך לשהות בחופשה ללא עבודה פרק זמן של שנה אחת עד לתחילת העבודה כרופא בניו-זילנד. לרופאים להם "צינון" של מעל שנה לא יינתן רישיון עבודה כרופא!! איני בקיא בנתונים לגבי רופאי בי"ח).

טיפים נוספים להכנה, למעבר ולהתאקלמות- מומלץ!

רשימת טיפים נוספת.
מוזמנים להעיר, להוסיף ולשאול שאלות בתגובותיכם
כפי שנהגתי בפוסטים האחרים, אמשיך לעדכן נתונים לאורך הזמן....
בהצלחה,
אורי

מעבר ומשלוח

·         מומלץ לקנות שקיות ואקום ובעזרתם להעביר שמיכות, כריות, מעיל פוך וכד'. יש בהום סנטר , יש סט שכולל שקיות בגדלים 2L, 2XL, 2S.

·         מומלץ להביא תרופות אלרגיה ומשחות. (בעקרון כל תרופה שאפשר ושנראה כי צריך כדי שלא להתחיל להתברבר בתקופה הראשונה).

·         אין ב-NZ בכלל תרופות בנרות לילדים.

·         מומלץ להביא 2-3 מפצלי כוורת לתקעי החשמל על מנת למנוע התאמה פרטנית ויקרה של כלל מכשירי החשמל הישראלים לסטנדרט המקומי.

·         לחובבי הקפה השחור- קשה להשיג פינג'אנים להרתחה.

·         העברת תכולת דירה במכולה- על סמך המלצות בחרנו בחברת OCEAN. איכותית ויקרה. כך היתה ההתנהלות מולנו עד לעזיבה. כעת ממתינים להגעתה. אדווח בהמשך לגבי ענייני המכס, שחרור מהנמל ושלמות המשלוח.

המחיר הכל כולל ביטוח, מיסי נמל ו-D2D, כ-25K ₪. זה לא שלא ניתן למצוא הכל ב-NZ. בהחלט אפשר ובמחירים הוגנים מאוד ואולי אף זול מסה"כ הוצאת המשלוח, אך העדפנו בסוף לשמר אווירה ביתית מסויימת לילדה ולהימנע מהתרוצצויות עד כמה שניתן.
** בינתיים שלחנו מהארץ טרם הטיסה חבילות של 20 KG בגדים ומוצרים נוספים שהמתינו לנו בקוטג' ששכרנו עד שנתארגן על בית והמכולה תגיע. שלחנו בדואר אוויר של דואר ישראל (שירות ללא דופי).

טיסות

·         מטוסי אל-על צפופים מבחינת רווח בין שורות ומושבים – בטיסות הארוכות זה מאוד מורגש בהשוואה לחברות זרות דוגמת סינגפור/קוריאן/קטאיי

·         במטוס מאוד יבש – לקחת קרם ידיים, פנים, שפתון.

·         לבקש מסוכנת הנסיעות להזמין ארוחת ילדים במידה ויש.

**  הערתי לטסים דרך הונג-קונג: לאור ההפגנות נאלצנו להזמין מלון בסמיכות לשדה התעופה. הזמנו חדרים משודרגים בקומת האקזקיוטיב של מלון "נובוטל סקיי-סיטי" : יש טרקלין חופשי לאורך כל היום, שאטל חינם לשדה וממנו (מאוד נוח בהתחשב בכמות וכובד המזוודות),  בריכה וחדר כושר מעולים, וארוחת בוקר מרשימה מאוד. צמוד למרכז קניות עצום עם חנויות מותגי OUTLET. *אם מחליטים לנסוע ברכבל לבודהא הגדול (הבנו) מומלץ לקנות את הכרטיסים במחיר זהה דרך דלפק המלון- חוסך עמידה מיוזעת בתור ארוך במיוחד.

** טיסות פנים/לאוסטרליה/לאיים הפאסיפיים: קיימים אתרים באינטרנט ואפליקציות לטיסות מוזלות:

 grabaseat ו- NZ flights. 

One way יכול להגיע ל29$, שווה לבדוק. אופציה נוספת היא לקנות ״כרטיסיה״ של 10 טיסות עם מחיר יחסי זול באופן ניכר (ללא תלות באלמנט ההזמנה בדקה ה-90).

ביטוחים

·         תיירים מבוטחים בביטוח לאומי-רפואי, ע"ח המדינה לצרכים בסיסיים.

·         מי שקיבל ויזה לשנתיים ומעלה (כלל הרופאים) זכאי לטיפולים רפואיים במערכת הציבורית. כולל כל מה שמציעים לאזרחי נ"ז. מה שכן התורים ארוכים מאוד מאוד.

·         ביטוח רפואי פרטי – יקר למדי.  Southern Cross היא אחת הרשתות הגדולות פה אבל לא היחידה. אחרי שתגיעו עשו בירור ותשקלו. אופציה נוספת היא פשוט לפתוח קרן חיסכון לצורכי בריאות עתידיים.

·         ביטוחים (טיפים ממקור אחר)

·         ניתן לשקול לעשות ביטוח חו"ל מהארץ ל-3 חודשים עד שתתמקמו, תעשו סקר מחירים וכד'.

**הערתי- במידה וקיבלתם ויזת עבודה ליותר משנתיים אתם מכוסים בצורה נהדרת למצבי חירום ובכלל במסגרת המערכת הציבורית המקומית. אנחנו לא סידרנו ביטוח נסיעות מרגע הנחיתה אך מתכוונים ללכת על עניין "קרן החיסכון" למקרה הצורך. לאחר כחצי שנה במסגרת המרפה /מעסיק מקובל שהמעסיק ממן עבורך סוג של ביטוח משלים המאפשר קיצור תורים וזמינות גבוהה יותר של רופאים מומחים.

·         ביטוח חיים – במידה וקיים, לוודא שמה שיש לכם מכסה את חו"ל, אם זה חשוב לנו.

·         ניתן להיעזר בסוכן broker (לכל דבר יש broker). ישנן מס' חברות ביטוח: Sovrian , Onepath ו-Astron.

·         חברות ביטוח גדולות הן AMI ו-AA.

בשתיים האחרונות נוהגים לעשות ביטוחים בסיסיים: רכב צד ג' + גניבה או שריפה. אין ביטוח רכב חובה ב-NZ.

·         אפשרי ביטוח תכולת בית, ברגע שיצטבר רכוש.

·         ביטוחים נוספים אפשריים: ביטוח פיטורין, אובדן כושר הכנסה ועוד.

·         לצרכים האלה מומלץ להיעזר בסוכן שיעשה את הבירור וההמלצות.

ענייני מס הכנסה וביטוחים בארץ

·         מומלץ לשמור ממש כל קבלה שיש לכם, כדי שאם וכאשר תחזרו לארץ תציגו למס הכנסה את ההוצאות שהיו לכם שם וכך תקבלו הקלה בחישוב הפרשי המס: שכ"ד, תשלומי בי"ס לילדים, רכישות וכד'.

·         לפני הטיסה מומלץ לגשת לביטוח לאומי ולהצהיר שעוזבים ואז מקבלים מהם פנקס תשלומים שנתי שאותו משלמים כל חודש/חודשיים. אפשר לשלם באינטרנט בעזרת כרטיס אשראי ישראלי/הוראת קבע מחשבון ישראלי.

בנק

·         בנקים מומלצים: ANZ, BNZ. זמינים מבחינת סניפים וכספומטים + ידידותיים למהגרים.

·         תהליך פתיחת החשבון קצר ופשוט – שאלון אונליין, עוד מהארץ. כרטיסי הדביט המתינו לנו בסניף. יכולנו לבצע העברות כספים לחשבון עוד טרם נגעה רגלינו...

·         אפשר להעביר עד  1000000$ לחשבון הבנק ללא חובת דיווח.

·         אחרי החתמת ויזת עבודה, ניתן להביא במזומן 10000$ לכל נפש.

ניירת

·         לטובת ההגירה + הכרה בתואר – מומלץ לתרגם ולהביא כל ניירת רשמית שעולה על דעתכם– אישורי לימודים, כולל תעודת בגרות, גיליון ציונים של התארים שמפרט את הקורסים שהתואר כלל, אישורי כנסים וקורסים שעשיתם וכד'(פורט בפוסט קודם).

·         אישור שינוי שם ממשרד הפנים.

עלויות

·         הממליץ העריך שצריך משהו כמו 300$ ליום בממוצע לתקופה הראשונה, כולל כל הדברים.

·         בחישוב מהיר לחודשיים זה = 18,000$

·         מעריך שכדאי שיהיו לנו 25,000$ זמינים ביום הנחיתה.

** הערתי- ההוצאות הראשונות נורא אינדיבידואליות שמענו על זוג שחי יופי עם ילדיהם בסכום של 3000 דולר לחודש באופן זהיר מאוד (בשנתיים האחרונות). לעומתם, אחרים בוחרים לקנות רכבים חדשים יותר, לטייל הרבה, לאכול בחוץ ולהתנהל בצורה פחות שמרנית מבחינה כספית. נורא תלוי בכם... אבל אין ספק שנדרש פה סכום נאה לחודשיים הראשונים עד שמתארגנים והמשכורת מתחילה לכסות על הוצאות השגרה.

כללי

·         מצעים – כאן סט מצעים כולל: סדין גומי, סדין ללא גומי וציפית (או שתיים במקרה של סט זוגי).
סט אחר הוא ציפה לשמיכה + ציפית לכרית (או שתיים כנ"ל).
בעקרון ב-NZ ישנים על סדין גומי, מתכסים בסדין ללא גומי שמעליו יש שמיכה ללא ציפה ומעליה כיסוי למיטה.
אין סט שכולל סדין, ציפה וציפיות. אז אם עקרוני לכם– הביאו מצעים מהארץ. מצעים טובים יקרים פה כמו שהם יקרים בארץ כמעט.
שמיכה נקראת  douvet.

·         אם אתם מאלה שקר להם בחורף – יש מי שממליצים לבוא עם שמיכות פוך. אפשר לקנות כאן אבל זה יקר לא פחות מאשר בארץ ולפחות בארץ יודעים שפריד היא חברה טובה.

·         סמרטוטי רצפה – מנקים כאן בעזרת mop (כמו ארה"ב) או מין מגב שבקצהו ספוג שמחליפים כל כמה זמן. אין מגב וסמרטוטי רצפה. יש מי שזה מפריע לו ושייקח לתשומת ליבו.

רכב

·         אפשרי לגמרי לקנות רכבים שנת 2002 ומעלה ואפילו 2000.
כמובן עדיף אלה מאסיה ולא אירופאיות.

·         מומלץ לא לקנות חדשות יחסית כי קשה למכור אותן. הקיווים צנועים (פרט לעשירים ממש ואז זה גם לא רלוונטי..).

רצוי רכב עם וו גרירה כי זה שימושי. בכל תחנת דלק אפשר לשכור עגלה ב-25$ ל3 שעות כדי להעביר דברים. כך שהובלת רהיטים למשל אפשר לעשות עצמאית.

·         הרכבים זולים מאוד יחסית לארץ והתחזוקה שלהם זולה (חלפים).

·         ישנם אתרים שאפשר לקנות בהם חלק כזה או אחר ממישהו שמפרק את המכונית שלו...

·         לפני שקונים כדאי לבדוק lim report = היסטוריה של הרכב: תאונה/ממשוכן/ירד מהכביש/נוב וכד'.

בי"ס  וסביבת מגורים

התשלום אצלם בבתי הספר של הילדים כולל הכל (כולל מחברות ועפרונות וכד', טיולים והכל) – כ100$ לשנה. אבל זה משתנה. יכול להגיע לכ-500$ לשנה.

אם זה בי"ס שיש בו תלבושת אחידה- המדים יקרים מאוד אבל הם איכותיים ומחזיקים מעמד הרבה. מומלץ לקנות 2 מידות גדול יותר שיחזיק כמה שנים. הרבה גם קונים מדים יד שניה דרך trade me. 40$ חולצה, 40$ מכנס, ועוד נעליים וג'קט והכל ספציפי וממותג לביה"ס.

דירוג בתי ספר:

1)      ERO report – דירוג בתי ספר שמשרד החינוך עושה כל שנתיים.

2)      Decile  - מדרג סוציו אקונומי של התלמידים.

** הערתי – כל מי שידבר עמכם יעיד כי סביבת המגורים (במידה ואתם הורים) נגזרת כמובן ממקום העבודה אך לא פחות מכך מתשתית החינוך וזאת בשל עניין חוק התיחום החל על רבים מבתי-הספר הציבוריים. קביעת בית ספר לפי מקום מגורים זה משהו חדש שנכנס רק לפני מספר שנים.

ברגע שגרים בסביבה המוגדרת לאותו בי"ס, בית הספר חייב לקבל את הילדים IN-ZONE.

היות וקיים הבדל בין בתי ספר (למרות שהרמה וההשקעה הממוצעת גבוהה), מומלץ כבר מהארץ לבדוק את הדברים האלה לגבי בתי ספר (כשאתם בודקים דירות באזור העבודה באתר Trade Me  - התנ"ך השיווקי של NZ מומלץ להתרגל- בחיפוש בתים/דירות להשכרה באזור בו ממוקמת המרפאה/ביה"ח/מקום העבודה- לכל מודעה של בית יש מפה עם מיקום מדויק, STREET VIEW להתרשם מהסביבה (לרוב הטיפוח והמכוניות מעידים על רמת השכונה) ומיקומם של בתי ספר בסביבת הנכס- הקישו על ביה"ס עם העכבר-קבלו את סיווגו לפי גיל, האם מעורב או חד-מיני, ZONE רלוונטי במידה וקיים, ודירוג DECILE).

המדינה מעניקה בבתי הספר ESOL ((English as a second language.  שיעורי תגבור לילדי מהגרים.

תהליך הרישום : פשוט מאוד. במידה ואתם  IN ZONE פונים במייל מאתר הבי"ס ומתאמים פגישת היכרות וסיור. מכאן זה מס' טפסים שצריך למלות והילד נכנס למסגרת. בכל רגע נתון- אין צורך להמתין לתחילת שנה או TERM.

אכתוב חוויות בפוסט נפרד מהבי"ס המקומי שבתנו החלה ללמוד בו בחשק רב (למרות הקושי השפתי) לפני כשבוע (כיתה א' מגיל 5).

סלולר, אינטרנט וכו' –

·         כדאי בהתחלה לקחת משהו בסיסי (prepaid) ורק אחרי שתדעו מה בצרכים שלכם לקנות חבילות.
תשתית ואיכות האינטרנט בכלל ב-NZ יקרה יחסית ואינה טובה כמו בארץ. צריך לברר ולהתרגל.

·         חשוב לברר איזו חברה יש לה תשתית טובה באזור מגוריכם.

** הערתי- על מנת לתקשר עם ישראל : פרט לאמצעי אפליקציות ה-WIFI למיניהן (סקייפ, וואטס, וויבר וכיוצ"ב), מומלץ גם לבדוק את חבילות ה-Local 03  - רבים באוסטרליה וניו-זילנד ממליצים (התחברות אונליין עם ההגעה לפה, ניתן לעשות שירותי מרכזיה ללא תוספת תשלום עבור מספר ישראלי בודד שינתבו את השיחות לניידים או לבית לפי רצון המתקשר).