טיפים נוספים להכנה, למעבר ולהתאקלמות- מומלץ!

רשימת טיפים נוספת.
מוזמנים להעיר, להוסיף ולשאול שאלות בתגובותיכם
כפי שנהגתי בפוסטים האחרים, אמשיך לעדכן נתונים לאורך הזמן....
בהצלחה,
אורי

מעבר ומשלוח

·         מומלץ לקנות שקיות ואקום ובעזרתם להעביר שמיכות, כריות, מעיל פוך וכד'. יש בהום סנטר , יש סט שכולל שקיות בגדלים 2L, 2XL, 2S.

·         מומלץ להביא תרופות אלרגיה ומשחות. (בעקרון כל תרופה שאפשר ושנראה כי צריך כדי שלא להתחיל להתברבר בתקופה הראשונה).

·         אין ב-NZ בכלל תרופות בנרות לילדים.

·         מומלץ להביא 2-3 מפצלי כוורת לתקעי החשמל על מנת למנוע התאמה פרטנית ויקרה של כלל מכשירי החשמל הישראלים לסטנדרט המקומי.

·         לחובבי הקפה השחור- קשה להשיג פינג'אנים להרתחה.

·         העברת תכולת דירה במכולה- על סמך המלצות בחרנו בחברת OCEAN. איכותית ויקרה. כך היתה ההתנהלות מולנו עד לעזיבה. כעת ממתינים להגעתה. אדווח בהמשך לגבי ענייני המכס, שחרור מהנמל ושלמות המשלוח.

המחיר הכל כולל ביטוח, מיסי נמל ו-D2D, כ-25K ₪. זה לא שלא ניתן למצוא הכל ב-NZ. בהחלט אפשר ובמחירים הוגנים מאוד ואולי אף זול מסה"כ הוצאת המשלוח, אך העדפנו בסוף לשמר אווירה ביתית מסויימת לילדה ולהימנע מהתרוצצויות עד כמה שניתן.
** בינתיים שלחנו מהארץ טרם הטיסה חבילות של 20 KG בגדים ומוצרים נוספים שהמתינו לנו בקוטג' ששכרנו עד שנתארגן על בית והמכולה תגיע. שלחנו בדואר אוויר של דואר ישראל (שירות ללא דופי).

טיסות

·         מטוסי אל-על צפופים מבחינת רווח בין שורות ומושבים – בטיסות הארוכות זה מאוד מורגש בהשוואה לחברות זרות דוגמת סינגפור/קוריאן/קטאיי

·         במטוס מאוד יבש – לקחת קרם ידיים, פנים, שפתון.

·         לבקש מסוכנת הנסיעות להזמין ארוחת ילדים במידה ויש.

**  הערתי לטסים דרך הונג-קונג: לאור ההפגנות נאלצנו להזמין מלון בסמיכות לשדה התעופה. הזמנו חדרים משודרגים בקומת האקזקיוטיב של מלון "נובוטל סקיי-סיטי" : יש טרקלין חופשי לאורך כל היום, שאטל חינם לשדה וממנו (מאוד נוח בהתחשב בכמות וכובד המזוודות),  בריכה וחדר כושר מעולים, וארוחת בוקר מרשימה מאוד. צמוד למרכז קניות עצום עם חנויות מותגי OUTLET. *אם מחליטים לנסוע ברכבל לבודהא הגדול (הבנו) מומלץ לקנות את הכרטיסים במחיר זהה דרך דלפק המלון- חוסך עמידה מיוזעת בתור ארוך במיוחד.

** טיסות פנים/לאוסטרליה/לאיים הפאסיפיים: קיימים אתרים באינטרנט ואפליקציות לטיסות מוזלות:

 grabaseat ו- NZ flights. 

One way יכול להגיע ל29$, שווה לבדוק. אופציה נוספת היא לקנות ״כרטיסיה״ של 10 טיסות עם מחיר יחסי זול באופן ניכר (ללא תלות באלמנט ההזמנה בדקה ה-90).

ביטוחים

·         תיירים מבוטחים בביטוח לאומי-רפואי, ע"ח המדינה לצרכים בסיסיים.

·         מי שקיבל ויזה לשנתיים ומעלה (כלל הרופאים) זכאי לטיפולים רפואיים במערכת הציבורית. כולל כל מה שמציעים לאזרחי נ"ז. מה שכן התורים ארוכים מאוד מאוד.

·         ביטוח רפואי פרטי – יקר למדי.  Southern Cross היא אחת הרשתות הגדולות פה אבל לא היחידה. אחרי שתגיעו עשו בירור ותשקלו. אופציה נוספת היא פשוט לפתוח קרן חיסכון לצורכי בריאות עתידיים.

·         ביטוחים (טיפים ממקור אחר)

·         ניתן לשקול לעשות ביטוח חו"ל מהארץ ל-3 חודשים עד שתתמקמו, תעשו סקר מחירים וכד'.

**הערתי- במידה וקיבלתם ויזת עבודה ליותר משנתיים אתם מכוסים בצורה נהדרת למצבי חירום ובכלל במסגרת המערכת הציבורית המקומית. אנחנו לא סידרנו ביטוח נסיעות מרגע הנחיתה אך מתכוונים ללכת על עניין "קרן החיסכון" למקרה הצורך. לאחר כחצי שנה במסגרת המרפה /מעסיק מקובל שהמעסיק ממן עבורך סוג של ביטוח משלים המאפשר קיצור תורים וזמינות גבוהה יותר של רופאים מומחים.

·         ביטוח חיים – במידה וקיים, לוודא שמה שיש לכם מכסה את חו"ל, אם זה חשוב לנו.

·         ניתן להיעזר בסוכן broker (לכל דבר יש broker). ישנן מס' חברות ביטוח: Sovrian , Onepath ו-Astron.

·         חברות ביטוח גדולות הן AMI ו-AA.

בשתיים האחרונות נוהגים לעשות ביטוחים בסיסיים: רכב צד ג' + גניבה או שריפה. אין ביטוח רכב חובה ב-NZ.

·         אפשרי ביטוח תכולת בית, ברגע שיצטבר רכוש.

·         ביטוחים נוספים אפשריים: ביטוח פיטורין, אובדן כושר הכנסה ועוד.

·         לצרכים האלה מומלץ להיעזר בסוכן שיעשה את הבירור וההמלצות.

ענייני מס הכנסה וביטוחים בארץ

·         מומלץ לשמור ממש כל קבלה שיש לכם, כדי שאם וכאשר תחזרו לארץ תציגו למס הכנסה את ההוצאות שהיו לכם שם וכך תקבלו הקלה בחישוב הפרשי המס: שכ"ד, תשלומי בי"ס לילדים, רכישות וכד'.

·         לפני הטיסה מומלץ לגשת לביטוח לאומי ולהצהיר שעוזבים ואז מקבלים מהם פנקס תשלומים שנתי שאותו משלמים כל חודש/חודשיים. אפשר לשלם באינטרנט בעזרת כרטיס אשראי ישראלי/הוראת קבע מחשבון ישראלי.

בנק

·         בנקים מומלצים: ANZ, BNZ. זמינים מבחינת סניפים וכספומטים + ידידותיים למהגרים.

·         תהליך פתיחת החשבון קצר ופשוט – שאלון אונליין, עוד מהארץ. כרטיסי הדביט המתינו לנו בסניף. יכולנו לבצע העברות כספים לחשבון עוד טרם נגעה רגלינו...

·         אפשר להעביר עד  1000000$ לחשבון הבנק ללא חובת דיווח.

·         אחרי החתמת ויזת עבודה, ניתן להביא במזומן 10000$ לכל נפש.

ניירת

·         לטובת ההגירה + הכרה בתואר – מומלץ לתרגם ולהביא כל ניירת רשמית שעולה על דעתכם– אישורי לימודים, כולל תעודת בגרות, גיליון ציונים של התארים שמפרט את הקורסים שהתואר כלל, אישורי כנסים וקורסים שעשיתם וכד'(פורט בפוסט קודם).

·         אישור שינוי שם ממשרד הפנים.

עלויות

·         הממליץ העריך שצריך משהו כמו 300$ ליום בממוצע לתקופה הראשונה, כולל כל הדברים.

·         בחישוב מהיר לחודשיים זה = 18,000$

·         מעריך שכדאי שיהיו לנו 25,000$ זמינים ביום הנחיתה.

** הערתי- ההוצאות הראשונות נורא אינדיבידואליות שמענו על זוג שחי יופי עם ילדיהם בסכום של 3000 דולר לחודש באופן זהיר מאוד (בשנתיים האחרונות). לעומתם, אחרים בוחרים לקנות רכבים חדשים יותר, לטייל הרבה, לאכול בחוץ ולהתנהל בצורה פחות שמרנית מבחינה כספית. נורא תלוי בכם... אבל אין ספק שנדרש פה סכום נאה לחודשיים הראשונים עד שמתארגנים והמשכורת מתחילה לכסות על הוצאות השגרה.

כללי

·         מצעים – כאן סט מצעים כולל: סדין גומי, סדין ללא גומי וציפית (או שתיים במקרה של סט זוגי).
סט אחר הוא ציפה לשמיכה + ציפית לכרית (או שתיים כנ"ל).
בעקרון ב-NZ ישנים על סדין גומי, מתכסים בסדין ללא גומי שמעליו יש שמיכה ללא ציפה ומעליה כיסוי למיטה.
אין סט שכולל סדין, ציפה וציפיות. אז אם עקרוני לכם– הביאו מצעים מהארץ. מצעים טובים יקרים פה כמו שהם יקרים בארץ כמעט.
שמיכה נקראת  douvet.

·         אם אתם מאלה שקר להם בחורף – יש מי שממליצים לבוא עם שמיכות פוך. אפשר לקנות כאן אבל זה יקר לא פחות מאשר בארץ ולפחות בארץ יודעים שפריד היא חברה טובה.

·         סמרטוטי רצפה – מנקים כאן בעזרת mop (כמו ארה"ב) או מין מגב שבקצהו ספוג שמחליפים כל כמה זמן. אין מגב וסמרטוטי רצפה. יש מי שזה מפריע לו ושייקח לתשומת ליבו.

רכב

·         אפשרי לגמרי לקנות רכבים שנת 2002 ומעלה ואפילו 2000.
כמובן עדיף אלה מאסיה ולא אירופאיות.

·         מומלץ לא לקנות חדשות יחסית כי קשה למכור אותן. הקיווים צנועים (פרט לעשירים ממש ואז זה גם לא רלוונטי..).

רצוי רכב עם וו גרירה כי זה שימושי. בכל תחנת דלק אפשר לשכור עגלה ב-25$ ל3 שעות כדי להעביר דברים. כך שהובלת רהיטים למשל אפשר לעשות עצמאית.

·         הרכבים זולים מאוד יחסית לארץ והתחזוקה שלהם זולה (חלפים).

·         ישנם אתרים שאפשר לקנות בהם חלק כזה או אחר ממישהו שמפרק את המכונית שלו...

·         לפני שקונים כדאי לבדוק lim report = היסטוריה של הרכב: תאונה/ממשוכן/ירד מהכביש/נוב וכד'.

בי"ס  וסביבת מגורים

התשלום אצלם בבתי הספר של הילדים כולל הכל (כולל מחברות ועפרונות וכד', טיולים והכל) – כ100$ לשנה. אבל זה משתנה. יכול להגיע לכ-500$ לשנה.

אם זה בי"ס שיש בו תלבושת אחידה- המדים יקרים מאוד אבל הם איכותיים ומחזיקים מעמד הרבה. מומלץ לקנות 2 מידות גדול יותר שיחזיק כמה שנים. הרבה גם קונים מדים יד שניה דרך trade me. 40$ חולצה, 40$ מכנס, ועוד נעליים וג'קט והכל ספציפי וממותג לביה"ס.

דירוג בתי ספר:

1)      ERO report – דירוג בתי ספר שמשרד החינוך עושה כל שנתיים.

2)      Decile  - מדרג סוציו אקונומי של התלמידים.

** הערתי – כל מי שידבר עמכם יעיד כי סביבת המגורים (במידה ואתם הורים) נגזרת כמובן ממקום העבודה אך לא פחות מכך מתשתית החינוך וזאת בשל עניין חוק התיחום החל על רבים מבתי-הספר הציבוריים. קביעת בית ספר לפי מקום מגורים זה משהו חדש שנכנס רק לפני מספר שנים.

ברגע שגרים בסביבה המוגדרת לאותו בי"ס, בית הספר חייב לקבל את הילדים IN-ZONE.

היות וקיים הבדל בין בתי ספר (למרות שהרמה וההשקעה הממוצעת גבוהה), מומלץ כבר מהארץ לבדוק את הדברים האלה לגבי בתי ספר (כשאתם בודקים דירות באזור העבודה באתר Trade Me  - התנ"ך השיווקי של NZ מומלץ להתרגל- בחיפוש בתים/דירות להשכרה באזור בו ממוקמת המרפאה/ביה"ח/מקום העבודה- לכל מודעה של בית יש מפה עם מיקום מדויק, STREET VIEW להתרשם מהסביבה (לרוב הטיפוח והמכוניות מעידים על רמת השכונה) ומיקומם של בתי ספר בסביבת הנכס- הקישו על ביה"ס עם העכבר-קבלו את סיווגו לפי גיל, האם מעורב או חד-מיני, ZONE רלוונטי במידה וקיים, ודירוג DECILE).

המדינה מעניקה בבתי הספר ESOL ((English as a second language.  שיעורי תגבור לילדי מהגרים.

תהליך הרישום : פשוט מאוד. במידה ואתם  IN ZONE פונים במייל מאתר הבי"ס ומתאמים פגישת היכרות וסיור. מכאן זה מס' טפסים שצריך למלות והילד נכנס למסגרת. בכל רגע נתון- אין צורך להמתין לתחילת שנה או TERM.

אכתוב חוויות בפוסט נפרד מהבי"ס המקומי שבתנו החלה ללמוד בו בחשק רב (למרות הקושי השפתי) לפני כשבוע (כיתה א' מגיל 5).

סלולר, אינטרנט וכו' –

·         כדאי בהתחלה לקחת משהו בסיסי (prepaid) ורק אחרי שתדעו מה בצרכים שלכם לקנות חבילות.
תשתית ואיכות האינטרנט בכלל ב-NZ יקרה יחסית ואינה טובה כמו בארץ. צריך לברר ולהתרגל.

·         חשוב לברר איזו חברה יש לה תשתית טובה באזור מגוריכם.

** הערתי- על מנת לתקשר עם ישראל : פרט לאמצעי אפליקציות ה-WIFI למיניהן (סקייפ, וואטס, וויבר וכיוצ"ב), מומלץ גם לבדוק את חבילות ה-Local 03  - רבים באוסטרליה וניו-זילנד ממליצים (התחברות אונליין עם ההגעה לפה, ניתן לעשות שירותי מרכזיה ללא תוספת תשלום עבור מספר ישראלי בודד שינתבו את השיחות לניידים או לבית לפי רצון המתקשר).

טיפים, To Do List, שאלות ותשובות טרם המעבר

 

שאלות שהפנינו לרופאים ישראלים במשרות בי"ח ב-NZ ותשובותיהם

ש. פניתם לעוד סוכנויות או שעבדתם רק עם אחת, והאם זה לגיטימי לעשות זאת?

ת. פנינו בהתחלה למספר סוכנויות. שלחנו CV לכולן וחיכינו לראות מי יספק את ההצעה הטובה ביותר.

*נעזרנו ב-Medlink, Ochre recruitment ו- IMR.

*צריך לזכור שרופאי משפחה הם ענף פרטי במסגרות הרפואה כאן, ולכן הייתי אולי גם מנסה לפנות ישירות לרשתות של רופאי משפחה כאן.

*הכי נוח דרך חברות השמה כי הן מנחות אותך בכל שלב ושלב, עוזרות כמשהו נתקע, ואינך נדרש/ת לשלם דבר...

ש. כמה זמן מחכים לפני שמתחילים לקבל הצעות עבודה?

ת. הצעות עבודה התחילו להופיע באפן מידי. IMR למשל לא הסכימו לדבר אתנו או לחפש עבורנו הצעות כל עוד לא סיימנו את ה-IELTS. עיקר העיכוב בזמן, בסופו של דבר, הגיע מצידנו. המערכת כולה עבדה די מהר, ויכולנו לעבור לכאן תוך מספר חודשים מרגע הפניה הראשונית.

ש. ידעתם לאיזה אזור מגורים אתם מכוונים או שבחרתם ע"פ העבודה?

ת. בחרנו לפי העבודה.  בגדול - האי הדרומי יותר פראי וכפרי, אך גם קצת יותר מבודד. האזורים הדרומיים באי עוד יותר rural מהרגיל, והם הכי צריכים שירותים רפואיים. 

 

 

ש. לפי מה שהבנתי צריך לעבוד שנה בפיקוח, האם זה משפיע על המשכורת או שהחוזה נחתם מראש לשנתיים ?

ת. הפיקוח הוא הדרך של המועצה האקדמית כאן (MCNZ ) להבטיח שאתה אכן רופא ולא עובד עליהם. היו מספר מקרים לפני כעשור בהם "רופאים" המציאו תעודות ועבדו בניו זילנד כרופאים מן המניין, עד אשר התגלה שאין להם מושג. ולכן - יש פיקוח של שנה. סתם כדי שמישהו יעיד שאתה אכן יודע על מה שאתה מדבר.  אין כל קשר בין היותך תחת פיקוח לבין חוזה העבודה שלך. אתה עדיין יכול להיות מוכר כמומחה לכל דבר, לקבל משכורת הולמת, ועדיין להיות מפוקח. בדיוק מצבנו כיום...

**יש גם עניין נוסף - יש שתי מדרגות רישוי כאן : General provisional שהוא בעצם GP ללא התמחות מוכרת. והשני - Vocationally registered שהוא המומחה.

ה-GP מאפשר לך לעבוד בניו זילנד (לקבל מספר רישיון) ואז ביה"ח יכול להחליט שהוא מעסיק אותך ומשלם לך כאילו היית מומחה מן המניין, למרות שמבחינת רישוי אתה בינתיים רק GP. בינתיים, הם נותנים לך כשנתיים להגיש את כל הניירת ל-Vocational ולקבל את הרישוי המלא. התהליך לוקח כחצי שנה, אם לא צצות בעיות מיחדות, וב-98% מהמקרים אין בעיה לרופאים שמגיעים מהמערב. ישראל ספציפית מוכרת באופן רשמי כמדינה בעלת מבנה הכשרה ורפואה דומים לניו זילנד, ולכן אין יותר מדי פיקוח, בחינות וכיו"ב. רק צריך להראות את הניירת. שום דבר מעבר.

אנחנו למשל בסטאטוס הזה כעת: מוכרים כ-GP, הגשנו טפסים לקבלת Vocational, מוכרים בביה"ח כ-consultant (שזה המקביל לרופא בכיר) ומקבלים משכורות של consultant, לשנתיים. בתום השנתיים אנו חייבים להציג vocational registration.

ש. הבנו שאם חוזרים לארץ תוך 3 שנים צריך לשלם פה מס הכנסה על מה שעבדנו שם (ב-NZ) , מוכר לכם העניין?

ת. כן, מאוד... מבירור שעשינו, כולל עם יועץ מס מומחה לחו"ל ישראלי, נדרש בעתיד לשלם השלמה למס הכנסה בארץ - את הפער בין מה ששילמנו ב-NZ לבין מה שהיינו משלמים בארץ פחות או יותר. מדובר על סכומים נאים ולמיטב ידיעתנו אין גבול מוגדר של 3 שנים. נאמר לנו שזה אינדיבידואלי והולך לפי רשימת קריטריונים ארוכה שאין לדעת למה יש יותר משקל ממה (תושבות/אי תושבות בארץ) - זה כנראה גם נתון למצב רוחו של פקיד השומה. נאמר לנו שבעת חזרה לאחר 2-3 שנים בטוח משלמים. טווח של כ-10 שנים ויותר לא משלמים (יתכן שאף מקבלים זכויות והקלות במס כמו תושב חוזר). כל מה שבטווח הוא "אזור אפור".

**!! על מנת להעמיד דברים על דיוקם, מצרף תגובה לפסקה האחרונה שקיבלתי כתגובה:
אורי שלום רב
המידע בנושא מס הכנסה אינו מדויק :
במהלך השנתיים הראשונות יש לעבור תהליך של ניתוק זיקה לצרכי מס. בד"כ כעבור שלוש שנים בחו"ל הזיקה מנותקת ואין חבות מס כלל וכלל, גם במקרה של חזרה לארץ לאחר 3 שנים. כמובן שככל שנשארים יותר זמן, כך יורד גם הסיכון. אך ניתן לומר בוודאות, שמשפחה שהיגרה ואינה מחזיקה בנכסים בארץ (כולל כל הקופות, חסכונות), אינה משלמת ביטוח לאומי או קופח בארץ, ושהתה בישראל פחות מ-30 יום בכל אחת משלוש השנים- לא תהיה חייבת במס בישראל.
הנושא טיפה יותר מורכב, ולכן חשוב להתייעץ עם רו"ח הבקיא בתחום...

ש. מתי עשיתם את ה IELTS? אפשר לקבל הצעות עבודה עוד לפני שעושים מבחן שפה?

ת. שוב - ה-IELTS הוא שלב הכרחי, וחלק מהמקומות לא יטפלו בכם עד שאין IELTS. וזה לא כזה סיפור... ישבנו על זה כמה שבתות וזהו (כאמור מדובר בחוויה אישית- א.ש).

הרבה אנשים ניגשים לקורס הכנה במועצה הבריטית ואז זה עוזר כי זה מבנה את הלמידה, ויש עם מי ללמוד. אבל לא באמת חייבים. ה-IELTS הוא יותר פסיכוטכני מאשר מבחן באנגלית. צריך ללמוד את הטריקים, וזה פותר חלק גדול מהבעיה.

ש. איזה הוצאות צריכים להביא בחשבון במעבר ?

ת. בהערכה גסה ביותר עלה לנו משהו כמו 100K ש"ח לעשות את המעבר, כולל תרגומים עמלות, שליחת מכולה, רכישת קצת ציוד פה וכד'. כחלק מתנאי החוזה ניתן לדרוש החזר הוצאות חלקי (למשרה במיקום RURAL לרוב).

ש. בעניין ההמלצות למעסיקים. הם מבקשים המלצות של 3 רופאים שעבדו אתנו לפחות חצי שנה במשך 3 שנים, שיהיו באותו תחום התמחות כמו שלנו. האם לדעתכם חובה לפנות לבוס הישיר או שלדעתכם אפשר גם  לקולגה בגילנו עם אותו מעמד וניסיון כמו שלנו?

ת. אנחנו פנינו למדריכים שלנו מההתמחות, ולא למנהלים הנוכחיים שלנו. בסה"כ – הניו-זילנדים מחפשים לדבר עם אחד או שניים מהם, כדי לשמוע שאתה באמת רופא. הם נכוו בעבר וזו הדרך שלהם לוודא שאתם לא עובדים עליהם. ה-Title של המנחים שלכם (מנהל מרפאה, מדריך באוניברסיטה, פרופ' וכיו"ב) מרשים אותם מספיק.

לדעתנו- אם יש לכם קולגה, בכיר/ה שעובד איתכם ויכול לספק מידע - זה מספיק טוב. אבל בכל מקרה - הייתי מכניס לפחות שניים בכירים מהעבר.

 

 

ש. כיצד תרגמתם את הסילבוס לאנגלית? מדובר על הוצאה כבדה?

ת. לגבי סילבוס - תגלו שבאתר הר"י יש כל סילבוס שהוא בכל מקצוע שהוא. פשוט תורידו אותו. בחלק מההתמחויות יש סילבוס מתורגם לאנגלית, ובחלק לא.

ש. לגבי התרגומים והתעודות- אילו ואיך תעודות מתרגמים?

ת. התעודות הנדרשות הן:

תעודות הלידה (תרגום + אפוסטיל)

הנישואים (תרגום + אפוסטיל)

פנקס חיסונים -  אנחנו לא תרגמנו ולפחות עד נקודה זו זה בסדר, הרי שמות החיסונים רשומים באנגלית גם כך...

MD (תרגום + אפוסטיל)

פנקס התמחות (תרגום)

תעודת מומחה (תרגום + אפוסטיל)

רישיון לעסוק ברפואה (תרגום + אפוסטיל)

קורסים והכשרות שעברתם במסגרת הקריירה המקצועית (תרגום)

לגבי תעודת יושר משטרתית- ניגשים לתחנת משטרה עם הניירת שלכם וממלאים טופס. לפני כן עלייכם לשלם דמי עמלה כלשהם - צריך לשלם לפני שממלאים טופס בקשה במשטרה, כי אליהם אתם צריכים להגיע כבר עם אישור התשלום. ניתן לשלם דרך האינטרנט או בדואר. משהו כמו 34 ש"ח. את תעודת היושר הם שולחים ישירות לשגרירות ישראל בוולינגטון. אח"כ אתם כותבים לשגרירות הרלוונטית בקשה שיעבירו את תעודת היושר לנציגות משרד ההגירה ה-NZ בבנגקוק. לוקח כחודש עד שזה מגיע לשגרירות (לפעמים פחות). עדיף שתוציאו תעודת יושר לדעתנו יותר קרוב למועד הטיסה, כי בטח יש דרישה שתוקף תעודת היושר יהיה X זמן (שנה אולי, לא זוכרים).

באותה הזדמנות במשטרה תבקשו גם אישור עברות תנועה עבורכם. זה ללא דמי טיפול וגם זה נשלח לשגרירות. לטובת הוצאת רישיון NZ (שעליכם להוציא בתוך השנה הראשונה פה).

ומסמך נוסף שתצטרכו שניכם זה תעודת יושר מקצועית (GSC) ושימו לב !!- שתקפה ל-3 חודשים שטרם הגשת בקשת הוויזה. את זה אתם מבקשים ממוקד משרד הבריאות (מס' טלפון 4500*). לדברי המוקד עד שהתעודה מגיעה אליכם הביתה יכולים לחלוף 3 שבועות.

מסמכים נוספים שכדאי להוציא/ לשמור:

תעודות שחרור מהצבא.

רישיון בינ"ל לשנה הראשונה.

!! חשוב מאוד!!  במידה ורק בן-זוג אחד מגיש את בקשת הוויזה עליה תתבסס בקשת הוויזה מצד בן הזוג השני והמשפחה (כפי שהיה אצלנו ונדרשנו להבהרות שיבססו את היותנו נשואים באושר תחת קורת גג אחת):

מכתב מהבנק על הון משותף, היעדר חובות וחשבון משותף.

מכתב מהמורה/גננת המאמת את המסגרת המשפחתית.

תמונות משפחתיות משותפות המעידות על מסגרת משפחתית.

מכתבים מחברים המעידים על היותכם משפחה שלמה ומאוחדת הגרה תחת קורת גג משותפת.

חשבונות משותפים שנשלחו לאותה כתובת.

חשבוניות באנגלית שנשלחו על שם שני בני הזוג לאותה הכתובת.

ואוצ'רים של טיסות משפחתיות לחו"ל יכולים לעזור גם כן.

מי אני ולמה בלוג?

הי לכם

שמי אורי, בן 41, נ'+1, עד ספטמבר 2014 רופא משפחה מומחה בקופ"ח כללית.
כשנתיים טרם המעבר, אשתי (גם היא רופאת משפחה) ואני החלטנו להתחיל לגלגל את החלום המשותף- מעבר לניו-זילנד.
באוקטובר 2014 נחתנו בשעה טובה בוולינגטון עם בתנו א' אז בת 6, מקווים לממש את עצמנו ולחיות את חיינו בשלווה.
השנים האחרונות טרם המעבר היו לא פשוטות כלל, רוויות ניירת, בירוקרטיה וערב רב של רגשות.
לשמחתנו, כבר מההתחלה זכינו להכוונה ועזרה רבה מחברים. לאורך התקופה למדנו וחווינו לא מעט והחלטתי כי ברגע שהמעבר יתממש, אתעד את התקופה שעברנו, זו שאנו עוברים כעת ונעבור בעתיד, בבלוג.
ההחלטה על כתיבת בלוג נבעה משלוש סיבות עיקריות:
1. עצם הכתיבה והתיעוד- סוג של יומן מסע מבחינתי.
2. אמצעי לעדכן משפחה, מכרים וחברים.
3. כתובת עתידית לעזרה לישראלים המטיילים בניו-זילנד וזקוקים לעצה/עזרה רפואית.
4. העיקרית- לסייע לאלו שנמצאים בנקודה בה היינו טרם המעבר.

אז שיהיה בהצלחה או שסתם בהנאה מרובה,

אורי

* התמונות בפוסט הזה אותנטיות- איזו קבלת פנים מהממת של WELLY !!

      כעיקרון, אשתדל בהתחלה לספק מידע רב וטכני לכל מי שנמצא בתהליך או חושב בכיוון של מעבר. 
בעתיד, אעבור לכתיבה חווייתית יותר ואשוב להעלות תמונות מקוריות.
** אודה לכם אם תגיבו ואשמח לענות על שאלות ולסייע.....

ה-Waterfront בוולינגטון

תרבות הפנאי והשקט הנפשי כערך עליון

בחינת ה- IELTS + המלצה חמה על מורה מדהימה לאנגלית- קסנדרה

           

בבחינה, רמת האנגלית נמדדת ב-4 מישורים: קריאה, כתיבה, שמיעה ודיבור. הבחינה מתקיימת במסגרת ה-British Council באיזור המרכז והדרום במועדים שונים לאורך כל השנה.
עלות הבחינה כ-1000 ש״ח ויש צורך ברישום מוקדם (כדאי להירשם מבעוד מועד בעיקר אם מעוניינים להיבחן במרכז).

רופאים נדרשים לבצע את המודל האקדמי ולקבל את הציונים המינימליים הבאים:

דיבור ושמיעה- 7.5

קריאה וכתיבה- 7

הציון המירבי בכל אחד מהחלקים הוא 9 ויש לעמוד בכל הדרישות במועד אחד.

אין הגבלה על מספר הבחינות שניתן לגשת אליהן או על הפרשי הזמן בין מועד אחד למשנהו ויש קורסי הכנה של המועצה הבריטית וספרות עזר רבה.

במהלך 2013-2014 נהגו לפצל את יום הבחינה ומרבית הנבחנים נבחנו בשני ימים נפרדים: חלק הדיבור ביום נפרד משאר החלקים.

מי שקרא פוסט קודם שכתבתי: מרבית הרופאים שולטים היטב באנגלית ויש להם בסיס טוב לשפה. הם נבחנו ולמדו ספרות אקדמית באנגלית ורובם המכריע לא יתקשו להשיג את הציונים הנדרשים, אך גם מהם תדרש עבודת הכנה כשעיקר הקושי הוא בכתיבה (מייד אפרט) ובדיבור (למי שאינו דובר אנגלית ברמת שפת אם).

** עבורי, הבחינה היתה מכשול רציני. לשמחתי, הצלחתי לעבור את הבחינה בנסיון הרביעי, כ-3 שבועות לפני שיצאנו מישראל. זו היתה הקלה גדולה מאוד בהתחשב במשאבי הזמן והכסף שהשקעתי בעניין במהלך השנה שקדמה לכך (ברור כי האנגלית שלי השתפרה מאוד ובראייה לאחור אין לי ספק שהייתי זקוק לכך). זו גם הסיבה שסוכנויות ההשמה מתעקשות כי תחילה תעמדו בדרישות האנגלית לפני הפנייה למעסיקים.

ביום הבחינה מתכנסים עם מאות ישראלים אחרים במקום הבחינה (מלון/מרכז אקדמי וכיוצ״ב). המשמעת די קפדנית עד שאפילו את המדבקות מבקבוק המים צריך לקלף על מנת שלא תעזרו בכיתוב אפשרי באנגלית.

כאמור הגרסא הנדרשת היא האקדמית:

* חלק השמיעה, 40 דק׳: חלק זה מחולק ל-4 קטעי שמיעה המושמעים במערכת הסאונד. נדרשים לענות על שאלות כתובות תוך האזנה אחת בלבד. הפרקים הינם בסדר קושי עולה. בסיום הקטע הרביעי ניתנות עוד 10 דק׳ לרישום התשובות בדף התשובות המצורף (בעת ההאזנה התשובות נרשמות על דף השאלות).

ניתן למעשה לשגות סה״כ 8 שגיאות בפרק זה (מתוך 40 שאלות) ועדיין להוציא את ה-7.5 הנדרש. טיפ שיחזור על עצמו- תרגול!

* לאחריו חלק הקריאה, 60 דק׳: מדובר על 3 טקסטים תיאוריים קצרים עם שאלות על התוכן בסיום כל טקסט. גם כאן יש טקסטים שיהיו קלים יותר להבנה מאחרים. בגדול, אחרי קריאת כל הספרות המקצועית באנגלית לא כאן המקום להשקיע. שימו לב כי בפרק זה הזמן הכללי כולל רישום התשובות בדף התשובות (שלא כמו בחלק השמיעה).

ניתן לשגות סה״כ 10 שגיאות בפרק זה (מתוך 40 שאלות) ועדיין להוציא את ה-7 הנדרש. טיפ: תרגלו עצמכם להימנע מקריאת הקטעים לפני שאתם פונים לשאלות- יחסוך לכם הרבה זמן מרגע שתתרגלו. וכמובן- תרגול!

* חלק הכתיבה האקדמי, 60 דק׳: זהו למעשה החלק אותו מוצאים מרבית הנבחנים כבעייתי ביותר.
הוא מחולק לשני קטעי כתיבה:

א. חלק ראשון, 20 דק׳ בהם אתם נדרשים לכתוב טקסט של לפחות 150 מילים שבו תתארו/תשוו גרפים/טבלאות/תרשימים וכיוצ״ב. הציונים פה אינם ניתנים בנדיבות -הבוחנים די מחמירים. שם המשחק פה זה תרגול מוקדם רב ככל שניתן. השילוב של הצורך בכתיבה איכותית באנגלית במגבלות זמן הוא לא מובן מאליו. טיפ: אף פעם על תכנסו לפרטים הקטנים אלא נסו לתרגל עצמכם בתיאור המגמות הכלליות המוצגות. פרטים קטנים= מצוקת זמן! המנעו מהכנסת פרשנות אישית לנתונים בחלק זה.

יהיה לכם מספיק זמן (תלוי בכם) לדעתנות בחלק הבא...

ב. חלק שני, 40 דק׳ בהם תדרשו לכתוב טקסט של 250 מילים הכולל דיון על נושא מסויים: בעד ונגד/ תיאור תופעה וכיוצ״ב (לרוב על נושאים בוערים: גלובליזציה/איכות סביבה/תחבורה/חינוך/תעשייה קדמה והייטק).

כאן פרט לאנגלית טובה ומגוונת חשוב לשמור על מבנה נכון של הטקסט. תרגלו כיצד לשכתב ולהפוך את הנושא המוצג להקדמה, כיצד לכתוב באופן רציף ותקין את גוף הטקסט (כולל הצגת דוגמא אחרי כל טיעון) ולימדו כיצד לבסס את דעתכם האישית מס׳ פעמים לאורך הכתוב כולל פסקת סיום עם ״משפט מחץ״ טיפוסי באנגלית- כל אלו יזכו אתכם בציון המיוחל.

טיפ מרכזי- המנעו מטעויות טפשיות (השתדלו להשאיר מס׳ דקות לבדיקה בסוף), אל תכתבו טקסטים קצרים מדי (הציון יירד) ותרגלו עצמכם עם שעון. פה בהחלט נדרשת עבודת הכנה!

סה״כ מקבלים 60 דק׳ גלובלית על שני החלקים. אתם קובעים את חלוקת הזמנים בין 2 הקטעים. יחי הגמישות.

*חלק רביעי ואחרון, הדיבור. כ-15 דק׳ . מחולק ל-3 תתי-פרקים:

- חלק א׳: שאלות אישיות ושאלות קצרות בענייני יומיום.

- חלק ב׳: לפתח נושא מסויים ממס׳ היבטים. תינתן לכם דקה להתכונן לנושא שיוצג לכם ולאחריו תדרשו לדבר ברצף כ-2 דק׳ ולהתייחס לכל ההיבטים שצויינו.

-חלק ג׳: שאלות  נוספות על הנושא מחלק ב׳ ו/או נושאים אחרים.

טיפים:

1. להתאמן על שאלות ונושאים לדוגמא מחוברות עזר ואתרים ברשת. השאלות חוזרות על עצמן.

2. לשמור על תקשורת טובה על הבוחן. הוא יכול מאוד לעזור ולכוון.

3. באנגלית מעריכים: ״פשוט קצר וברור!״ אל תצאו למסעות בתשובותיכם...

4. זכרו תמיד שאתם לא נבחנים על אמיתות העובדות אלא על האנגלית!!

5. לימדו להשתמש בדוגמאות - זה ״חבל הצלה״ לא רע כשנתקעים.

**אישית, חלק זה של הדיבור היה לי הקשה ביותר. תמיד העדפתי לתת לזוגתי האהובה לתקשר בשטף עם זרים חביבים באנגלית ולכל היותר הוספתי הנהון, חיוך ושתי מילים. הוסיפו לזה את מרכיב הלחץ החל מהבחינה השניה (הידיעה של ״כמה מונח על כף המאזניים״ והמשמעות של עוד עיכוב ביציאה עם המשמעות של עוד חודשיים של לימודים בשגרת חיים עמוסה ממילא)- חלק הדיבור בהחלט דרש ממני לירוק דם.

חייב לציין שבבחינה הרביעית כבר הכרתי את צוות המועצה הבריטית, אפילו קיבלתי מהם מייל ברכה והשתתפות בשימחתי משעברתי (יש אנושיות בחצר המלכה ללא ספק).

**איך למדתי?

-לבחינה הראשונה פניתי למורה פרטי, קיימנו מפגשים בביתו. פרט לכך קריאת ספרים והאזנה להרצאות ב-TED ול-BBC.

-לאחר הבחינה הראשונה שיניתי כיוון והבנתי שאני צריך לשפר את הבסיס. יצרתי קשר עם מורה לאנגלית דרך ה-Skype. בזכות קסנדרה (Cassy) נוספו 2-3 שעות שיחה בשבוע מהבית ובשעות גמישות בערב, על מגוון נושאים יומיומיים. הרעיון היה לקבל ביטחון ויכולת התבטאות שחסרה לי. מאוד נהניתי מהשיעורים והתמיכה (היא מקסימה, לפרטים:clevin2312@yahoo.com או

 054-802-4019 ,כמובן שקיבלתי את הסכמתה מראש. הערה קטנה: מדברת אך ורק אנגלית, מה שהתברר לי כיתרון גדול, מנוסה מאוד בהכנה ל-ielts וממש לא יושבת עם סטופר בשיעורים).
במקביל לזה, גם נהגתי לשלוח לה במייל קטעי כתיבה לביקורת וליטוש.
בנוסף, קיבלתי בהתאם לשיחות ולכתיבה חומר עיוני רב שמטרתו לחזק את נקודות החולשה.

ככה חלפה שנה, עם המון ויתורים על מעט הזמן החופשי (בעיקר בחודש שקודם לבחינה-לא צריך להגזים) אבל בראיה לאחור, היום, המאמץ בהחלט השתלם והוכיח עצמו!!

- 2 אתרים חינמיים מצויינים לתרגול לבחינה ולעדכונים על שאלות שכיחות (פרט לאתר המועצה הבריטית):

א. www.ielts-exam.net

ב. www.dcielts.com

תוצאות הבחינה מתקבלות במייל ובכתב תוך כ-3-4 שב׳.

בהצלחה!!!